כיצד לסייע לילדים להתמודד עם שינויים ומעברים?
ישנם ילדים שמסתגלים מהר ובקלות וישנם שפחות. בדיוק כמונו המבוגרים. קושי להסתגל לשינויים ומעברים ניכר בעיקר בקרב ילדים בגיל הרך, אך כמובן שאין מדובר בנתון שרירותי וחד-משמעי. מה שבטוח הוא, שלנו ההורים יש את המשאבים לסייע לילדינו להסתגל טוב יותר ובקלות רבה יותר.
תקופות דוגמת תחילת שנת לימודים או התחלות חדשות כמו חוג חדש או מעבר לדירה חדשה, יכולות להביא עמן קשיים הסתגלותיים שמקבלים ביטוי באופנים שונים.
אך לצד הדוגמאות הקלאסיות יותר, קשיי מעברים יכולים להתבטא גם בתרחישים קטנים יותר ושגורים הרבה יותר: קושי במעבר מהקימה בבוקר וההתארגנות אל הגן, או קושי ממצב של ערות ומשחק למצב של שינה ומנוחה, קושי במעבר מאוכל אחד לאוכל אחר, קושי במעבר למיטה אחרת, ללישון לבד, ללהיות עצמאי יותר.. הדוגמאות כפי שאתם וודאי מנחשים, הן רבות ומגוונות.
ככל שילד בגיל צעיר יותר, יידע להתמודד טוב יותר עם מעברים, בהכרח שכמבוגר הוא יידע להתמודד עם סיטואציות חדשות בצורה טובה ונינוחה יותר.
לכן, ישנה חשיבות רבה מאוד לתת לילדים להתמודד עם המעברים.
כיצד מאזנים בין הרצון להקל לבין לאפשר לילד להתמודד לבדו? בדיוק מן הסיבה הזו יצרתי את המדריך הבא.
מי חווה את הקושי: אנחנו או ילדינו?
פעמים רבות אנחנו כהורים, פוגעים ומקשים (כמובן שלא במתכוון) בתהליך המעבר, והופכים אותו להרבה יותר מורכב, מסובך ובעיקר… דרמטי.
למעשה, רוב המעברים הם לא כל כך דרמטיים, וגם ילדינו לא תופסים אותך כך. אנחנו ההורים לעומת זאת, מפרשים את השינוי באופן שגורם לנו להקרין זאת על ילדינו.
למשל: לעבור דירה או לעבור גן זהו לא דבר טראומתי מאוד. בטח לא עבור פעוטות. אך עבורנו זהו צעד שמלווה בלא מעט אמוציות. לישון לבד בחדר למשל, גם זה לא דבר טראומתי.
לכן אני אומר – נסו לבחון מה אתם משדרים לילד. כיוון שפעמים רבות התחושות שלנו עוברות אליו.
אם אנחנו נשדר פחד ממעבר, או נגלה הססנות כלפי שינוי – כך גם הם ינהגו. והדוגמה הקלאסית ביותר: גן ילדים.
אין דוגמה טובה יותר מן התחושות שהורים מקרינים על ילדיהם בהגיעם לגן חדש, או אפילו בשנה חדשה באותו הגן. ההורים נשארים, מנחמים, מחבקים – זה חשוב וטוב שאתם שם בשבילם, אך חשוב גם לדעת למתן (ואני מתנצל אם יש בכך איזושהי פגיעה במי מכם שקורא את זה).
עשו זאת בביטחון וברוגע – גם אם אתם לא מרגישים כך 🙂 וטיפ מה שנקרא 'פסיכולוגיה בשקל', אם תנהגו בביטחון, בסוף תשתכנעו גם אתם שהכל בסדר.
הניחו להם להתמודד
דבר בולט נוסף בקושי במעברים ניכר כאשר ההורים עושים כל שביכולתם כדי להקל.
טבעי לחלוטין שנרצה לעזור לילדינו, זהו אפילו מעשה אינסטינקטיבי שאיננו מקדישים לו מחשבה. אך בדרך, אנחנו פותרים יותר מדי דברים, הופכים את המעבר לנגיש מדי, ובעצם מונעים מילדינו להצטייד בכלים לחיים.
הכלי החשוב ביותר שהם מפספסים הוא להתמודד לבד. צריך וחשוב לתת לילדים להתמודד, צריך וחשוב שלא לתת לילדים את כל הפתרונות.
דוגמאות:
למשל, לעבור מטיטולים לעשיית הצרכים בשירותים או בסיר.
לשם הדוגמה, פגשתי בהורים שלקחו את הסיר איתם לכל מקום ושמים את הסיר בסלון. 'בוא תעשה כאן!' ועידודים נוספים כאשר הילד משתמש בסיר, אך בסלון הבית.
זו דוגמה קלאסית ל'ריפוד' המעבר. אין שירותים באמת בסלון, ואין שירותים זמינים באמת בחדר המשחקים. נוצר כאן מעין מעבר ביניים, בין עשייה בטיטול לבין הליכה עד לשירותים והתאפקות עם הצרכים.
החלטנו שעוברים לשירותים? אז זה פשוט – החלטנו, ואנחנו נותנים לילד שלנו להתמודד עם זה.
החיים גדושים במעברים, והמטרה שלנו כהורים היא לחשל את ילדינו, להכין אותם בסופו של דבר אל החיים האמיתיים.
היו שם בשבילם
תנו לילדיכם לעבור דברים, תנו להם לחוות, תנו להם לצבור גם תחושות שהן פחות נעימות. תראו להם שאתם סומכים עליהם.
ויותר מזה – הראו להם שיש להם למי לפנות אם הם יצטרכו.
אתם תדעו לזהות רגע של חולשה, אתם תדעו לזהות רגע שמצריך חיזוק. עשו זאת כשאתם רואים שזה נדרש.
כשאתם שם בשבילם אבל זמינים רק כשצריך, אתם מאותתים להם עד כמה אתם מאמינים בהם.
אני מבטיח לכם שהם מסוגלים. רק חשבו על מספר הפעמים שבהן הם הפתיעו אתכם ועוררו בכם גאווה 🙂
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, אני יועץ הורים מוסמך, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
קושי במעברים בקרב ילדים יכול לא אחת, להציב אותנו ההורים בנקודה מאתגרת וקשה. אני מזמין אתכם ואתכן להשאיר לי פניה בנושא, ולתאר לי במדויק את המצב עמו אתם מתמודדים.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער