הכנה חברתית לכיתה א' ותגובה בזמן אמת
עבור ילדים רבים, המעבר מן האווירה וסדר היום של גן החובה אל בית הספר היסודי, יכול להוות טלטלה עזה. אצל חלק מן הילדים והילדות, הרי שהטלטלה פוחתת עם הזמן, אך אצל חלק אחר הרי שהזעזוע ממשיך לתת את אותותיו, ובעיקר בפן החברתי.
אני יכול לספר לכם על חיי האישיים ולהדגים את בני אותו בחרתי להשאיר בגן החובה (הוא יליד דצמבר ולכן הייתה לי האפשרות). לא דאגתי כלל וכלל מבחינה קוגניטיבית, אבל כן עלה בי חשש בהיבט החברתי.
מדוע אני מספר זאת בהתחלה? כי המצוקה שלכם ושלכן ברורה לי לחלוטין. כהורים, קשה מאוד להסתכל מן הצד ולחשוש באשר ליום-יום של ילדינו. ההיבט החברתי הוא איננו אתגר שהוא רק שלכם, והורים רבים חשים בו.
אל המאמר הנוכחי אני מאמין שהגעתם לאור אחת משתי הסיבות הבאות:
- אתם רוצים להיערך מראש לקראת העלייה לכיתה א' ולהכין את ילדכם / ילדתכם לקראת הפרק החדש בחייהם.
- ילדיכם חווים קושי חברתי עם עלייתם לכיתה א' ואתם מחפשים דרכי פעולה פרקטיות.
את חלקו הראשון של המאמר הקדשתי להכנה לקראת..
את חלקו השני של המאמר הקדשתי לדרכי פעולה מידיות.
ובכל שאלה והתייעצות, אני מזמין אתכם/ן להשאיר לי פניה באתר, להתכתב איתי בוואטסאפ או ליצור איתי קשר טלפוני.
בטופס יצירת הקשר, ניתן להשאיר תיאור למקרה כדי שאוכל לסייע באופן המדויק ביותר.
קריאה נעימה,
רון שמעוני.
הכנה חברתית לקראת כיתה א'
הכנה חברתית חשובה לא פחות מהכנת שיעורי בית
קודם כל שאפו ענק! בחרתם להתכונן מראש לקראת עלייתם של ילדיכם לכיתה א', ורציתם לבחון כיצד להיערך מראש בפן החברתי.
לצערי הרב, ההיבט החברתי כמעט ואיננו זוכה לתשומת לב, אלא אם עולה הצורך בזמן אמת.
אני אומר זאת כאיש חינוך בעצמי: חינוך למיומנויות חברתיות חשוב לא פחות ממתמטיקה, וחשוב לא פחות מאנגלית וחשוב לא פחות מהיסטוריה, או לשון או גיאוגרפיה.
לראיית עולמי, מורים והורים כאחד מוכרחים לדעת ללמד את הילדים והילדות להתמודדות עם סיטואציות חברתיות: כיצד לזהות מצבים חברתיים, איך לזהות ולרכוש חברים? איך להתמודד עם הפסד או ניצחון במשחק? איך לחלוק עם אחרים? איך לחלוק על דעתם של אחרים? איך לרקום קשרים?
בחנו כיצד ילדיכם משחקים וצרו עבורם סיטואציות חברתיות
משחק היא הדרך הפרקטית החשובה והיעילה ביותר ללימוד מיומנויות חברתיות.
במהלך משחק, אנחנו יכולים לשים לב לתקשורת של ילדינו עם ילדים אחרים, שיתוף הפעולה, הדרך בה ילדינו מגיבים להפסדים ולניצחונות, היכולת שלהם לחלוק במשחק.
המלצתי היא שחקו עם ילדיכם, בחרנו כיצד הם משחקים, כיצד הם מגיבים כשהם מפסידים, כיצד הם חולקים אתכם את המשחק.
העירו להם, הסבירו להם. דרך החוויה, הם ידעו להסיק את המסקנות ולהשליך אותן גם על סיטואציות חברתיות בהן אנו ההורים לא מעורבים.
נוסף על כך: צרו להם סיטואציות חברתיות.
אפשר לקרוא לילדים של השכנים, או אולי לבן / בת דוד.
נסו לדבר עם אמא מהגן ולבוא יחד עם ילדיכם. להפגיש בין חברים ולהסתכל מן הצד. להעיר ולהכווין כשצריך.
טיפ חשוב: אל תקשו יותר מדי
אל תזרקו אל המים העמוקים.
אם ילדכם למשל לא אוהב סיטואציות המוניות, אל תקחו אותו באופן מכוון לפעילות עם המון ילדים שהוא לא מכיר. זה רק יכול להחמיר את המצב.
הילד מביע חשש? אל תבטלו אותו
לעתים החשש שלנו שמא ילדנו יחווה קושי חברתי בכיתה א', יעלה לא מיוזמתנו, כי אם מיוזמתו.
עכשיו, אם הילד מביע חשש או אומר 'אני מפחד שלא יהיו לי חברים' או 'אני מפחד שהמורה לא תאהב אותי' וכיוצא בכך – אל תבטלו את הפחד שלהם. אל תמעיטו בו ותגידו 'שטויות'.
נסו להבין רגע; למה אתה חושב שהמורה תהיה ככה? למה אתה חושב שילדים לא ירצו להיות איתך? נסו להיכנס לנעליו של ילדכם, להבין אותו. תנו לחשש שלו מקום ובמה.
טיפ זהב: ספרו על העבר שלכם
כן, ממש כך. תופתעו לגלות עד כמה ילדים אוהבים לשמוע מה אנחנו ההורים עברנו או חווינו כשהיינו צעירים.
דברו על הדברים הללו, חזקו את ילדיכם דרך סיפורי ילדות שהוא יוכל להזדהות איתם.
תנו לילדיכם כלים
אמשיך את הדוגמה ובה ילדכם מעלה חשש שלא יהיו לו חברים.
אפשר לנסות לחשוב על כלים ועצות מועילות. למשל: 'תקשיב, אם בהפסקה אתה רואה שאתה לבד ואתה לא יודע עם מי להיות. תסתכל מסביבך ותראה אם יש עוד ילד שמשחק לבד. תיגש אליו ותהיה יחד איתו'.
ואם ילדכם יאמר שהוא מתבייש או חושש לגשת, תוכלו לומר לו שיילך למורה ויגיד לה שהוא רוצה לשחק עם מישהו. שישתף אותה ברצון שלו.
אפשר גם לומר 'קח משחק ותשחק בו בהפסקה, ואז אולי מישהו יצטרף אליך בהדרגה'.
כלומר, אנחנו כהורים יכולים לייצר לילדינו מגוון של הצעות להתנהלות בשעת הקושי.
אל תעשו מהמעבר לכיתה א' דרמה, אך התייחסו אליו בחגיגיות
פעמים רבות זהו לא הילד שעושה דרמה מהמעבר לכיתה א', לא אנחנו ההורים.
ראשית, אם ילדכם מגיבים למעבר באופן קיצוני, אל 'תצטרפו אל החגיגה'. נסו למתן, להגיב באופן הרבה יותר שקול.
מנגד, כן מומלץ להפוך את זה לדבר מה חגיגי (וגם זה באופן מדוד).
למשל, ללכת לבחור ביחד איזה תיק קונים, ואיזה תיק אוכל.
או למשל – עברו ליד מבנה בית הספר. ממש ליזום ללכת לבית הספר ולהסתכל על המבנה שבקרוב נלמד בו. כדאי לדעת שלסיור מקדים יכול להיות אפקט מעולה בהפחתת הלחץ והחרדה לקראת העלייה לכיתה א'.
אפשר לדבר עם הילד על כל סדר היום שימתין לנו בבוקר: להראות איפה נחנה את הרכב, לאיזה שער נלך.
כיצד לעזור לילד שחווה קושי חברתי בכיתה א'?
לצד המדריך הראשון, אבקש גם להתייחס למקרה ובו הילד חווה קושי עכשווי בכיתה א'.
קבלו תמונה רחבה ככל הניתן
מאוד מאוד חשוב לקבל תמונה בהירה ורחבה.
אם עלה מילדכם שהוא חווה קושי מסוים, ולו רמיזה קטנה, נסו להבין ממנו מהו הקושי שהוא חווה.
אוקיי אין חברים, איפה אין? בכיתה כאשר אנחנו עובדים בקבוצות? בהפסקה? אחר הצהריים? צריך ממש לנסות ולהבין היכן הקושי בא לידי ביטוי.
דבר שני שיש לעשותו, הוא לקבל עוד זווית מצד המורה.
למשל, אם הילד חזרה נסער הביתה, להציף את זה ולומר: 'הילד חזר נסער, מה דעתך?'. ייתכן והמורה בעצמה תספר לכם שבכיתה הילד מסתדר נהדר, אך הקושי ניכר בהפסקה.
במקרה שכזה ניתן לקחת יוזמה, להיעזר בסגל החינוכי של בית הספר ולתווך לו נכון את הפעולות שיעזרו לו להסתדר חברתית טוב יותר.
ייזום סיטואציות חברתיות
נסו לתת את הסל המשלים לילדיכם מחוץ לסיוע הבית-ספרי.
אם למשל לילדכם יש קושי בהפסקה, נסו לשאול אותו: 'עם מי אתה כן הייתה רוצה לשחק?' אם הוא עונה שהוא אוהב לשחק עם אריאל או דניאל למשל, נסו ליצור קשר עם ההורים שלהם, ליזום איתם 'מה דעתך שדניאל יבוא אלינו לשחק?' או להפך.
נסו לייצר בעצם חברויות לשעות אחר הצהריים. חברות בשעות אחר הצהריים, מטבע הדברים, תחזק את החברות הבית-ספרית.
מעבר לכך שילדכם יכיר חבר חדש, הוא גם ירגיש הרבה יותר חופשי וחזק לגשת לילדים נוספים.
שוחחו עם המחנכ/ת
דברו עם המורה של התלמיד, מה היא או הוא ממליצ/ה לעשות?
פעמים רבות, מה שאנחנו רואים בבית, לא בהכרח קורה בבית הספר. ייתכן והדבר יאפשר לנו לפעמים לזהות סוגיות התנהגותיות שייתכן והחמצנו.
אולי היא תספר לנו ש'יניר לא כל כך יודע להתמודד עם הפסדים', או שאולי הוא לא משתף עם ילדים בכיתה, או מציק לילדים, ואז אפשר לנסות ולשים לב להתנהגויות כאלו כאשר הן מתרחשות בתא המשפחתי.
חשוב לציין:
במקרים של התנהגות המרחיקה חברים, חשוב לנסות ולהסתכל פנימה אל הבית.
זה בהתחלה יישמע מעט צורם, או אפילו ביקורתי; אל תראו זאת כך. מטרתי כאן שנבחן אם אולי הרגלנו את ילדינו למצב חברתי מסוים בבית.
דוגמה קלאסית היא הורה שמפסיד בכוונה לילדו רק כדי שלא יתרגז ויצעק.
וכפי שהזכרתי מעלה, הלמידה החברתית הטובה ביותר היא דרך משחק.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, אני יועץ הורים מוסמך בשיטת מיכל דליות, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
קושי חברתי בכיתה א' הוא דבר שניתן לסייע בו, ניתן לחזק את הילד ולהעניק לו כלים חשובים.
בכל שאלה והתייעצות, אני מזמין אתכם ואתכן לתאר לי את המקרה בטופס יצירת הקשר, לכתוב לי בוואטסאפ או ליצור איתי קשר טלפוני.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער