מתי והאם עלינו להתערב?
כהורים התחושה שאיננו יודעים דבר מה על ילדינו היא קשה מאוד. לעתים ממש מורטת שיערות. ככל שאי-הוודאות גוברת כך גם הסיפור השלם המתהווה אצלנו במחשבות רק מגביר בקרבנו את המצוקה. לעתים יש מקום להתערבות, אך לרוב חשוב שנדע לכבד את פרטיותם של ילדינו. מתי הרגע הנכון?
אחת מן העצות החשובות ביותר שאני חולק עם הורים בהדרכות ההוריות, היא קודם כל שנקבע עם עצמנו קווים מנחים מסודרים וברורים.
בדיוק כמו שחשוב שנקבע קווים אדומים בבית, כך אני אומר כי חשוב לקבוע גם מהי סיטואציה בה הילד או הילדה מסתירים דבר מה וזה מקובל, אל מול מה שדורש התערבות כי זהו מצב המסכן את הילד דוגמת סמים, או מצב בו אנו חוששים שמא נדרשת התערבות של איש חינוך או איש מקצוע דוגמת מטפל רגשי כגון נידוי חברתי או סימנים לדיכאון.
לתת מקום לפרטיות
פעם הגיעה אלי אמא, זוג הורים למעשה, והיה ביניהם וויכוח. האם אמרה שהיא רוצה לקרוא את היומן של בתה שהיה מונח במגירה, ואילו האב התנגד לכך בתוקף.
יכולתי להבין את האם שאמרה כי היא איננה רוצה לשלוט על חייה של הילדה, אך היא דואגת כי היא איננה מתנהגת כתמול שלשום, ולכן מבחינתה היומן יכול לענות על חששותיה.
אחדד שדעתי באותו מפגש הייתה ברורה: זוהי שבירת אמון מאוד גדולה. מומלץ שלא לעשות זאת.
אני מחזק את המקום שבו יש פרטיות לילד, ולמעשה אני אומר להורים רבים כי אנחנו לא רוצים שילדינו יגידו לנו הכול. אנחנו רוצים שהם ישמרו דברים לעצמם.
הנפרדות הזאת, היכולת לקיים חיים משל עצמם, זהו מקור לגאווה עבורנו. תראו איזו דרך הקטנטן שלכם עשה. זה אפילו מדהים לראות זאת ולהבין כיצד הזמן חולף.
חשוב שנחזיק את עצמנו וננסה לכבד את הפרטיות.
להקל גם על עצמנו
ולו למען השקט הנפשי שלנו, חשוב שנדע להבחין ולקטלג מה חשוב ומה ניתן לעבור לסדר היום.
אם הילד לפתע לא נפגש עם חבר נורא קרוב וגם לא מסכים לענות אם קרה משהו חריג, אפשר וחשוב לשאול. אולם אם הוא מסרב לענות או מתעלם מן השאלה, ניתן גם לתת לו את המרחב. במידה ויזדקק לנו, הוא ידע כי אנו שם בשבילו. הרי קורה שילדים רבים, קורה בהחלט שחברויות מתפרקות.
השאלה היא מהו השינוי ועד כמה הוא חריג.
זוהי שאלה שהתשובה הנכונה עליה שמורה אך ורק להורים, מי שמכירים את ילדם הכי טוב.
אם לפתע הילד מתנתק מהרגלים מסוימים, למשל חוג שנורא היה לו חשוב, אז חשוב לשאול ואולי אף לנסות להתעקש.
תחושת הבטן שלכם בהחלט יכולה להכתיב את המהלכים הבאים.
בחרנו לפעול, מה הן האפשרויות העומדות לפנינו?
שאלתם את עצמכם אם המצב אכן מצדיק את התערבותכם, ומצאתם לנכון להיכנס אל התמונה?
כאשר אנו חושדים כי באמת ובתמים ישנו דבר מה שעלול לפגוע בילדנו, או שאי-התערבות רק תמחיר את מצבו, קודם אומר כי ניתן לנסות ולהתעקש עמו, אך לא יותר מדי.
לעתים, ככל שנדחק בו לספר את שעובר עליו, הרי שרק נרחיק אותו יותר ונסגור את חלון האפשרויות.
במקום זאת, חשוב לנסות לפנות לגורמים נוספים הנמצאים עמו בקשר:
- בית הספר – פנו למנהל/ת בית הספר, אל המחנכ/ת, אל יועצ/ת הלימודים. נסו לברר במסגרת החינוכית אם גם הם היו עדים לשינויים אצל הילד. אם קורה דבר מה שחשוב להביא לידיעתכם. לחילופין, ניתן לבקש מן הצוות החינוכי להיות ערני יותר.
- הורי חברים – פנייה להורי החברים יכולה בהחלט להעלות תובנות, וגם להפריך את החששות. זהו כלי מאוד חשוב שכדאי לנצלו.
- בן/בת הזוג – הורים רבים מפספסים את הכלי החשוב ביותר העומד לרשותם, ההורה השני/ה. נסו לבדוק עם בן או בת הזוג אם ישנו שינוי מסוים, אם לדעתם חל שינוי. לעתים בני הזוג שלנו רואים את הדברים באור שונה.
אם אנסה לתמצת את דבריי, הרי שאני תמיד אומר כך: כאשר ישנה דאגה, נסו להרחיב את המעגל, לקבל עזרה מאנשים נוספים.
פנו יותר זמן לבילוי משותף
אז נכון, לנסות ולדחוק בילד או הילדה לגלות את שעל לבם רק יכול להרחיק, אך מי אמר שאי אפשר לבלות ביחד?
נסו להקדיש יותר זמן לילדיכם, לבלות איתם יותר, ליצור יותר חוויות משותפות.
לפעמים, ילדים ובני ובנות נוער מסתירים כי הם אינם יודעים מתי ואיך לשתף. הם מתלבטים, או מרגישים כי מדובר בנושא שעל אף הקרבה הגדולה, הם מביך מדי או קשה מדי עבורם.
יצירת זמן של בילוי משותף יכול לסייע להם להיפתח, לפתוח בפניהם הזדמנות לשתף אתכם באווירה יותר קלה ונעימה. להפוך את הגילוי של הדבר עמו הם מתמודדים להרבה יותר קליל, מה שנקרא על הדרך.
הזכירו להם שאתם שם בשבילם
חשוב לי להדגיש כי לא מדובר בנושא שהוא שחור ולבן. או שמדברים על זה ודוחקים לספר או שלא מדברים בכלל.
מדי פעם זה נכון וחשוב להזכיר לילדינו כי אנו שם בשבילם.
לא חייבים לדבר כל הזמן על כך שאנו מרגישים שהם מסתירים מאתנו דבר מה, אך מותר ורצוי לומר לעתים כי 'אם את/ה צריכהה משהו, אל תשכח/י שאני פה בשבילך'
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, אני יועץ הורים מוסמך, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
הדרכות הוריות פוגשות הורים במגוון רחב של אתגרים; אלו יכולים להיות אתגרים התנהגותיים, ואלו יכולים להיות חששות העולים מטבע הדברים במרוצת הזמן ומתוקף היותנו – הורים. טבעי והגיוני שנדאג.
אשמח לסייע לכם בכל שאלה, ואני מזמין אתכם ליצור עמי קשר טלפוני, לכתוב לי בוואטסאפ או לתאר לי את האתגר מולו אתם ניצבים בטופס יצירת הקשר.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער