מה עושים כשהתינוק נרדם רק בנדנודים?

מה עושים כשהתינוק נרדם רק בנדנודים?

תוכן עניינים

להעניק לתינוק את העצמאות להירדם לבד

בואם של תינוק או תינוקת חדשים לחיק הבית, הוא אירוע מרגש, ושינוי מקצה לקצה עבור כל הורה טרי. לצד האהבה וההתרגשות הרבה, הרי שכל ההורים יכולים להעיד על היותם טרודים ובעיקר עייפים. התינוק לוקח את מרכז את חיינו, וזה בהחלט מורגש גם בהרגלי השינה.

אין הורה שלא היה מוכן לתת הכול בשביל שהתינוק שלו יישן. אנו יודעים עד כמה השינה חשובה לתינוק, ולצד זאת היא גם חשובה למען בית עם אווירה נוחה יותר גם להורים. המקום שלנו להצליח ולנוח מעט, הוא חיוני לשפיותנו, הוא חיוני לתפקוד שלנו, ליחסים שלנו עם בני ובנות הזוג.

אולי אגזים מעט אך אומר שאנחנו נעשה הכול על מנת שהאידיליה הזאת תתקיים.

ואחד מן המקרים הבולטים אצל תינוקות, הוא הצורך שלנו לנדנד אותם כדי שישובו להירדם. וכשהם מתעוררים? הבכי הוא זעקת עזרה, עזרה לכך שנבוא, נדנד אותם מעט ונשרה עליהם שוב את השינה.

לטעת את העצמאות הראשונית אצל התינוק

היכולת להירדם לבד היא למעשה היכולת העצמאית הראשונה שאנו מפתחים. וכהורים חשוב שנשאף לטעת בתינוק שלנו את היכולת העצמאית הזו.

וודאי שכבר שמתם לב כיצד התינוק נרדם בזמן נסיעה, או בזמן שאתם לוקחים אותו בעגלה. וכך כשהוא מוצא מן הבוסטר ומועבר אל העגלה, או חלילה מועבר מן העגלה אל המיטה, כאן מתחילים 'רגעי האימה'. החשש שמא יתעורר ונתחיל את כל התהליך מהתחלה.

הסיבה לכך היא פשוטה: במשך 9 חודשים, האם ההריונית נשאה את התינוק תוך שהיא מצויה בהליכה, רואה טלוויזיה, זז בזמן הישיבה או עוברת מעמדה לעמדה במשרד. אימהות רבות יעידו על כך שהתינוקות היו שקטים לחלוטין בזמן פעילות, ואילו כאשר ישבה לראות טלוויזיה בסוף יום או הלכה לישון, אך החלו הבעיטות והתנועות.

אם כך הדבר, ברור לחלוטין מדוע ילדינו נרדמים כל כך טוב בזמן נסיעה או בעגלה, וברור לחלוטין מדוע לפתע השקט וחוסר התנועה, מרגישים להם לא טבעיים, לא מתאימים לשינה.

הכול עניין של הרגל.. והרגלה (וזה נכון לשני הצדדים!)

בדיוק כמו שבמשך 9 חודשים, ילדיכם התרגלו להירדם בתנועה, כך צריך עתה להרגיל אותם למציאות אחרת.

אז מה עושים? קודם כל מבינים שצריך רגע לעצור ולהתייחס אל הנושא הזה. צריך לטפל בו, וצריך להיות נחרצים.

הורים: השתחררו מן ההרגל לקחת את התינוק בידיים ולנדנד אותו. 

תינוקות: ובכן לא ניתן להודיע להם על כך, אבל הם צריכים להשתחרר מן ההרגל שלוקחים אותם בידיים.

וזה הדבר הראשון שאני עובד עם הורים בייעוץ שינה לתינוקות – ההיגיון שהילד יירדם על הידיים יוצא מן המשוואה. תופתעו לגלות עד כמה ההורים נדהמים מהמהירות שבה דברים משתנים.

כמו בכל תהליך, הכול עניין של הדרגתיות

הגישה שבה נוקט בייעוץ השינה היא גישת 'לילה טוב לשינה בריאה' שדוגלת בהדרגתיות ובתמיכה.

ראשית כל, עלינו כן לתת מענה לבכי של תינוק. השאלה הגדולה היא: איזה מענה ניתן? וכיצד לא נחזור חלילה אל ההרגל הישן של לקחת על הידיים ולנדנד?

אז מה עושים?

מעתה אמרו לעצמכם שלעולם לא תתנו עוד לילד להירדם עליכם. כן אפשר להרים אותו בידיים, להרגיע אותו, אבל את ההירדמות עצמה, לא עושים על הידיים.

רגע לפני שהתינוק חוזר להירדם, שימו אותו במיטה.

התינוק נרגע? מעולה. אבל אידיליה שכזאת לא תמיד מתקיימת. אם נראה שהתינוק לא נרגע במיטתו, נרים אותו חזרה אלינו, נרגיע אותו בידיים, ונשיב אותו חזרה למיטה.

ההדרגתיות הזו תטמיע בתינוק את ההבנה שיש בו את המסוגלות להירדם במיטה.

בהדרכת ההורים מכוונת השינה שאני עורך, נלמד גם כיצד להמשיך בהדרגתיות הזו. אם התינוק החל להתרגל לכך שאנחנו מניחים אותו במיטה ולא בוכה, אך עדיין לא נרדם, הרי שהשלב הבא הוא ללטף מעט במיטה. השלב שאחרי זה הוא להישאר לצד המיטה. השלב האחרון הוא להתרחק מן המיטה ולצאת אט אט מן החדר.

וזה נוגע בכל היבט בחיים

כבר בגיל הזה, חשוב שנטמיע בילדינו את היכולת לעשות דבר מה בכוחות עצמם.

הטעות שאנו עושים פעמים רבות, היא שאיננו נותנים אפילו את הצ'אנס הראשוני לילדינו, לגלות שהם מסוגלים להירדם בכוחות עצמם במיטה. החשש שמא אולי יהיה להם קשה מדי.

זהו טיפ שנכון לכל דבר ולכל גיל. הוא עובד גם על ילדכם שזה עתה עלה לכיתה א' וחווה תסכול כיוון שלא הצליח בשיעורי הבית. איך אנחנו נותנים לו להתמודד עם זה? האם צריך למנוע ממנו את החוויה של קושי ושרק יחווה הצלחות?

התפקיד שלנו הוא להכין את ילדינו להתמודד עם קשיים. עכשיו זו הירדמות במיטה, ובעוד מי יודע כמה שנים אלו הם אתגרים שנוגעים ללימודים, או עבודה. כל אלו מתקשרים לצמד מילים 'חוסן נפשי'.

האמינו בילדיכם, והיו סמוכים ובטוחים שאותו תינוק שנרדם רק בנדנודים, יגדל להיות עצמאי בכל היבט והיבט בחיים.

שליחת שאלה

רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?

התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:

אודותיי

שמי רון שמעוני, יועץ הורים, יועץ שינה ובעל תואר שני בחינוך. במסגרת עבודתי במערכת החינוך ניהלתי חטיבת ביניים, וכיום עודני איש חינוך בחטיבה ועובד לצד בני ובנות נוער.

בכל שאלה והתייעצות, אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר טלפוני, לכתוב לי בוואטסאפ או לתאר לי את המקרה עמו אתם מתמודדים כאן בטופס יצירת הקשר.

מכירים הורים שיוכלו להיעזר במידע? שתפו אותו איתם :)

לשיחת ייעוץ ראשונית:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה:

התייעצו איתי

השאירו פניה