מה עושים כשהציונים של הילד יורדים?
לא מעט הורים, בעיקר של מתבגרים אך לא רק, מגיעים אלי כשהסיבה העיקרית היא שהילד לא לומד. הוא מבלה שעות במיטה, מול המחשב, בנייד, או הולך לבית הספר מעין 'נוכח נפקד'.
וההורים? מרביתם נראים מתוסכלים ועייפים. מלחמות החורמה שאליהן אנחנו נכנסים ולו רק בשביל שילדינו ישובו להביא הביתה ציונים יפים, יכולות להשפיע לשלילה על האווירה שבבית ב-180 מעלות.
לצד התסכול מהמריבות החוזרות והנשנות, יש פחד ממשי, פחד אמיתי מפני ההשלכות. הורים מעידים ואומרים לי שהם חוששים מה יקרה בעתיד. לאן זה הולך?
אני תמיד נוהג לשאול במפגש הראשון: למה אתם כאן? מה הוביל אתכם להחליט להגיע להדרכה.
הורים שילדיהם לא לומדים או לא משיגים ציונים גבוהים, מתארים לי שתי סיבות עיקריות: האחת החשש מפני עתיד הילד, והשנייה – האווירה שבבית. אווירה של לחץ, של מתח, כעס וצעקות.
קודם כל נטפל באווירה המתוחה שבבית
אי אפשר להשיג דבר ברגשות סוערים. זה נכון עבורנו ההורים וזה נכון כל שכן כאשר אנחנו מנסים לשכנע בדבר מה את הילדים שלנו.
אתייחס לזה מכמה אופנים:
1. הסכמה בין ההורים
לעתים מגיעים אלי הורים שלאחד ההישגים הנמוכים בבית הספר מפריעים ואילו השני אומר שזה לא כל כך חשוב לו.
במקרים מסוג זה, המתח שנוצר הוא לא רק בין ההורים לילד, אלא בין הורה להורה. בתפיסה של 'כמה להילחם?'. ולכן אני אומר – הגיעו להסכמות ביניכם לפני שאתם מורידים את ההחלטות אל השטח.
אפשר גם להגיע לפשרות, אפשר לשרטט קווים אדומים ושטחים אפורים.
2. איך זה בא לידי ביטוי אצל הילד?
הורה פעם אמר לי: 'יש לו שטויות בראש, כל היום מדבר על דרופשיפינג ולהרוויח מהאינטרנט. הוא אומר שלימודים זה לא חשוב ולא יעזור'.
אותו הורה גם לא חסך את דעתו על הדרופשיפינג מהילד.
חשוב שלא לזלזל במה שהילד רוצה ועוסק בו. אמנם אנחנו יכולים לא להסכים, אבל לתאר את התחביב החדש של דרופשיפינג כ'שטויות' רק יכול לעורר אנטי. מבחינתו אנחנו המבוגר שלא מבין ושלא מדביק את הקצב עם העולם.
ולכן אגיד ככה: הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא להרגיע את הבית ולצמצם התנגשויות.
המפתח למוטיבציה של הילד טמון בטיב היחסים שלו אתכם
זה לא מקרי שבחרתי לפתוח את המאמר בהמלצה להרגיע את הרוחות שבבית ולשפר את האווירה.
כל הורה שישאל אותי, אענה לו תמיד ואפילו מתוך שינה: אם אנחנו רוצים להשפיע על מוטיבציית הילד בלימודים, הסוד להצלחה טמון ביחסים.
מהי כוונתי?
אנחנו יכולים להשפיע על כל אדם, ולשכנע כל אדם לעשות דבר מה או להתפשר איתנו ולעשות חלקית. ומתי? כאשר אותו אדם מצוי איתנו ביחסים טובים.
נסו לחשוב על קולגה בעבודה שהיחסים שלכם רעועים במידה מסוימת. האם אתם תרצו לעשות כדבריו? והאם הוא ירצה לעשות דבר מה עבורכם? התשובה ברורה לכולנו.
מבלי להתכוון, הורים פוגעים ביחסים עם ילדיהם כשהם רבים איתם על הציונים והופכים את הלימודים בכללותם לנושא השיחה היחידי.
הנוסחה היא כזאת: ללא יחסים טובים יהיה קשה עד בלתי אפשרי להשפיע על הילדים
דרכים לשיפור היחסים
1. קודם כל, להיכנס אל הנעליים שלהם
בעיקר אצל מתבגרים, מדובר בילד שמגלה את התשוקה לחיים, למעגלים חברתיים, לבילויים.
פתאום הנער או הנערה מגלים את המין השני, מתעסקים בזהות שלהם. זהו גיל שמטבעו מביא איתו סקרנות רבה, רצון 'לטרוף את העולם', לצאת עם חברים, להשיג דברים נוספים, לנסות דברים נוספים.
דבר שנכון הן לבני נוער והן לילדים בגילאי יסודי – יש שלבים של גילוי עצמאות. העצמאות לבחור מה לעשות, איפה יכולים לשלוט עלי ואיפה לא.
פתאום לחזור הביתה אל תוך מבול של טענות כמו 'אתה כל הזמן עם חברים', או 'הראש שלך הוא רק ב…' וכן הלאה – לא יעזור, ואפילו יעורר אנטי.
2. הביעו עניין בתחומי העיסוק של ילדיכם
הילד או הילדה אוהבים דבר מה כמו מכוניות – דברו איתם על המכוניות. אפילו קחו אותם לתערוכה בנושא.
הילד או הילדה התחילו לגלות עניין בצמחונות? גלו עניין בתחום שלהם. דברו איתם על זה.
ויודעים מה? דברו על הכול! חוץ מעל לימודים. צאו מתוך מעגל הכעס שחג סביב עשית או לא עשית שיעורים, קיבלת או לא קיבלת 80/90.
3. הימנעו מלהקטין אותם
אני בכוונה עושה את זה הדרגתי מאוד, ואני מאמין שזה הופך את המדריך ליותר נכון והגיוני.
אחרי שנכנסתם לנעליהם, אחרי שהתחלתם להביע עניין בתחומים שלהם, שימו לב לרגעים הקטנים שבהם אולי מבלי להתכוון אתם מקטינים אותם, או מזלזלים במה שהם אוהבים.
למשל צמחונות או טבעונות, היו לי הורים שמבלי ששמו לב צחקו על כך מדי ארוחה וארוחה. מבחינתם הם באמת לא התכוונו להעליב.
או הדרופשיפינג שגורם לבן שלכם לא ללמוד ולהתרכז בלהרוויח מהאינטרנט – תראו עניין. אני יודע שזאת מלחמה פנימית לא פשוטה. אבל זה חשוב לתהליך.
4. סגרו לעצמכם זמן איכות
זמן איכות הורי הוא חשוב ואני ממש לא מדבר על לעשות ביחד שיעורי בית.
חפשו את הזמן שבו תוכלו להיות את או אתה יחד עם הילד או הילדה. אם זו תערוכת הרכבים שדיברתי עליה בסעיף ה-2, ואם זה כל דבר אחר כמו ללכת לסרט, לשבת במסעדה או לאכול גלידה. זמן שבו זה אתם והם מדברים, משוחחים וכמובן – לא על לימודים.
ואם אתם מתקשים למצוא זמן כזה, אני תמיד אומר – התייחסו לזה ממש כמו עוד משימה בלו"ז כמו עבודה. אתם סוגרים לעצמכם זמן עם ילדיכם ואתם מחויבים אל המשבצת הזו שבלו"ז.
היו לי הורים שבמפגש האבא סיפר לי שהבן אמר לו: 'אבא היה לי ממש כיף איתך'. איזה מדהים לשמוע דבר כזה? זה ממלא את הלב. ובטח לבטח אחרי תקופה ארוכה של כסאח בלתי פוסק.
מאווירה קשה ועכורה לשיתוף פעולה
ברגע שבו אנחנו עוברים מהמתח המטורף, הצעקות ותחושת האכזבה אל יחסים טובים יותר ומקרבים – זה הזמן 'להכות בברזל בעודו חם' ולתעל את טיב היחסים גם בשביל להשתפר בלימודים.
בהדרכה ההורית זה בדיוק מה שאני עושה: משקמים את היחסים, עוצרים את כדור השלג שהולך וגדל, אני נותן טיפים ודרכים להתחבר חזרה אל הילד/ה ומשם מתחילים להיכנס אל מעין משא ומתן ושיתוף פעולה.
ועכשיו אחרי שהיטבנו ושיפרנו את היחסים – נבוא ונגיד אוקיי, מה אנחנו רוצים? מה הכלים שעומדים לרשותנו? ואיך עושים את זה? בעזרת משא ומתן. כן כן – משא ומתן 🙂
אני מחלק את הכליםשאיתם אנחנו נכנסים למשא ומתן ל-2:
- כלים שאנחנו יכולים לקחת מהילד
- כלים שאנחנו יכולים לתת לילד
זמן למשא ומתן
הקפידו לבקש דברים שהם מדידים.
למשל ציון במבחן זה מדיד. למשל להגיע לבית הספר בשעת אפס ולא לאחר זה דבר שהוא מדיד כי אנחנו יכולים להתעדכן אחר כך במשוב של סמארט סקול.
מה אנחנו יכולים לתת:
אם אנחנו יודעים שהאיחורים זה עקב האכילס, אז לא מוכרחים להיות קפדניים יותר מדי.
נאמר כך: מתוך 5 פעמים בשבוע, אנחנו מבקשים ש-3 פעמים תגיע בזמן לבית הספר. זה גם יקל על ילדכם וזה גם ייתן לו הרבה יותר מוטיבציה.
וגם אפשר לקחת את זה למבחנים – אתה מקבל ציון עובר בכל המבחנים? אנחנו מבקשים שבנושא אחד תקדיש זמן רב יותר כדי לקבל ציון גבוה יותר. לא חייב 80. זה יכול להיות גם 65, או 75 למשל.
בתמורה – נלך לתערוכת המכוניות שכל כך רצית. או בתמורה – נלך למסעדה מפנקת.
תנו צ'ופרים.
מה אנחנו יכולים לקחת:
לא עמדת ביעדים שהצבנו? היום אחר הצהריים אתה לא תלך לחברים, או אנחנו לא נקנה את הטלפון החכם החדש שכל כך רצית.
קובעים את הדברים יחד עם הילד/ה ויוצאים אל הדרך
המשא ומתן הוא יחד עם הילד/ה.
אנחנו קובעים את הדבר, ומעתה גם קובעים שאין יותר צעקות, אין יותר בקשות קום ותתארגן.
הכל נעשה בצורה רגועה, הכל נעשה בצורה חדה וברורה. מודיעים מה קורה מעתה והלאה.
וכשאתם מחליטים – אתם גם מבצעים. אין ברירה אחת.
מורידים את ההחלטות לשטח ולא מתפשרים. אם הגיע הזמן לתת עונש, אז מענישים. אם מגיע הזמן לצ'פר – טוב.. אני בטוח שזה קל ליישום 🙂
וטיפ אחרון - תשאלו את ילדיכם מה הם צריכים כדי להצליח
אנחנו כמעט ולא חושבים על זה – אבל בואו רגע נשב ונקיים שיח יחד עם הילד.
מה אתה צריך מאתנו כדי להצליח יותר? אתה צריך מורה פרטי? יש משהו שמפריע לך?
היו לי למשל זוג הורים שדיברו עם הילד שלהם ולפתע הוא סיפר להם: אני לא מצליח להירדם בלילה. הם ממש התחילו לבדוק ולעזור לו – חיפשו טיפים ודרכים להירדם טוב יותר בלילה. התגייסו למען המטרה.
לסיכומו של דבר
אגרסיביות יוצרת תוקפנות ומאבקי כוח. פייסנות יוצרת פשרה ודרך חדשה.
אני תמיד מנסה לצייר להורים איזו פעולה היא אגרסיבית ואיזו פעולה היא אסרטיבית.
בסופו של דבר ההבדל הוא בין מה שנובע מתכנון ושיקול דעת לבין מה שנובע מיצר ותגובה רגשית. כאשר אנחנו אסרטיביים, אנחנו מנהלים את הסיטואציה.
ההדרכה פה היא מאוד חשובה, ולשמחתי אני נוכח לגלות פעם אחר פעם, כיצד שינוי מחשבתי יחד עם תכנית פעולה מעשית, יכולה לסלול את הדרך לשינויים שהם הרבה מעבר לציון במבחן. זה משנה את כל ההורות. זה משנה את כל היחסים ואת כל האווירה שבבית.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, יועץ הורים בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
הילד הפסיק להשקיע בציונים בלימודים ואינכם בטוחים מה לעשות? בכל שאלה והתייעצות, אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר טלפוני, לשלוח לי וואטסאפ או להשאיר לי פנייה באתר.
במפגשים אנחנו עושים את הדברים בצורה נעימה, בצורה מתוכננת. יודעים לדבר על הדברים ולצחוק עליהם. הופכים את הכול לקל יותר, והכי חשוב – פתיר. יש פתרון להכול.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער