מה עושים כשהילד מפונק?
חשוב לי קודם כל להגן על ילדכם 🙂
ילד מפונק זה לא בגלל הילד עצמו, זו תוצאה של ההתנהגות של ההורים. הילד לא נולד מפונק, כי ילד לא יודע מה מגיע לו ומה לא. הוא הופך למפונק בגלל הדברים שהוא יודע שהוא יכול לקבל ויכול להשיג, וכאן טמון המפתח לשינוי.
מה כוונתי? ובכן, אם ילד מבקש ומקבל כל פעם משהו מסוים, טבעי שהוא יצפה לקבל אותו באופן קבוע. אחרי הכל זהו פשוט היגיון בריא מצד הילד.
אם ילד רגיל שבאים ואוכלים איתו, ונותנים לו את האוכל לתוך הפה, אז פשוטו כמשמעו הוא רגיל שנותנים לו את האוכל לתוך הפה. אם הוא רגיל שרודפים אחריו כדי שיאכל, אז הוא אף פעם לא ימהר להגיע לאכול או לסיים את האוכל. הוא הרי יודע שהאוכל בסוף יגיע אליו.
מה עושים במקרים כאלה?
לצורך הדוגמה נדבר על ילד מפונק שלא מוכן לעשות דברים לבד, או שדורש שיעשו בשבילו דברים מסוימים.
כמובן אם כבר הגענו למצב הזה, חשוב מאוד לדעת שקשה לסיים אותו בקאט. עליכם לעשות איתו תהליך.
כלומר, אם ילד רגיל שמכניסים לו את האוכל לתוך הפה, אז עושים איתו החלטה משותפת. תמיד תהיו יחד איתו בתהליך.
אומרים לילד ומודיעים לו: אנחנו עד היום האכלנו אותך, אבל אנחנו מאמינים שאתה ילד גדול, ולכן מהיום אנחנו נחתוך לך רק את האוכל ונעזוב אותו כדי שתאכל לבד.
זהו.
עכשיו, ברגע שילדכם בא לאכול, תעשו לו כבוד גדול, תחתכו בשבילו את האוכל, תהיו מעורבים בתהליך, אבל תנו לו להכניס את האוכל לבד לפה.
מושג חשוב שעלינו להכיר - "זמן חינוך"
את ההודעה על כך שאנחנו מפסיקים להאכיל את הילד, אף פעם לא נעשה בזמן הארוחה.
בכל שינוי התנהגותי שנרצה להוביל, חשוב שנבחר את הזמן לחנך, ולעשות זאת כשהילד רגוע. זה נכון לא רק לגבי ילדים מפונקים, אלא לכל מוטיב התנהגותי דוגמת ילד עצבני.
את הבשורה על "הרעת התנאים" עשו פני הארוחה. תעשו איתו שיחה מקדימה. אל תנחיתו את זה עליו במכה.
תרחיש בזמן אמת
צריך להבין, הילד לא יעשה את זה. מבחינתו עכשיו הוא בהרעת תנאים, ומה אנחנו המבוגרים עושים כשמרעים לנו את התנאים? שביתה או מתלוננים.
ייתכן מאוד שהוא יתלונן ולאחר מכן גם יפתח בשביתה. ילדים עושים את זה. הם חכמים ונבונים לא פחות מאתנו המבוגרים. אני הרבה פעמים מכנה אותם מבוגרים קטנים. הבסיס הוא אותו הבסיס.
מה עושים כהורים?
פה המקום שלנו להביע אמפתיה. לשים על הילד שלנו יד ולהגיד שאנחנו מבינים. זהו.
אתם צריכים להיות מוכנים לכך שהילד לא יאכל. הוא הרי פתח בשביתה. הגיוני ולגמרי אפשר להבין אותו.
כאם בדרך כלל אנחנו נופלים כיוון שאנחנו מפחדים שהילד יהיה רעב. נחשוש לו וזה טבעי גם כן. אבל הורים, אם אנחנו נשבר במקרה הזה, ולא נדע להתמודד עם השביתה שבה הילד פתח, אז הוא ימשיך להיות מפונק. למעשה, וויתור שכזה אפילו יחריף את המצב כיוון שהוא יבין שאם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, אז הוא רק צריך לצעוק חזק יותר.
היערכות מקדימה
אם נסכם את התרחיש עד כה, הילד רעב, הוא לא מוכן לאכול, ואנחנו על סף שבירה ורוצים לוותר לו.
- התכוננו: ראשית, אנחנו חייבים להיות מוכנים לזה. תוכלו למצוא את זה בהמון מאמרים נוספים באתר, וגם כאן אני אדגיש: אל תוותרו. אם הורה אחד יודע שהוא פחות מסוגל לזה, וההורה השני חזק יותר. אז שההורה השני יתפוס פיקוד. אתם ביחד בזה.
- זמן שיחה: שנית, חשוב נורא לבצע מה שנקרא "שיחת תיווך שינוי". מתווכים לילד את השינוי בזמן רגוע. השיחה על השינוי אף פעם לא יכולה להתקיים בזמן הפעולה שאנחנו רוצים להכחיד או לשנות. זה צריך לקרות באווירה נעימה כשהילד רגוע. שיחה קצרה ולעניין.
- טיפ חשוב: אל תגידו לילד "אתה תעשה". אנחנו לא שולטים בתגובות שלו. מה שאנחנו כן שולטים עליו הוא התגובות שלנו. "אנחנו לא נאכיל אותך", "אנחנו לא נלביש אותך בכובע צמר כל בוקר" וכיוצא בזה.
לסיכום, ילד מפונק הוא ילד שהורגל לתנאים מסוימים
אנחנו הרגלנו אותו לזה, ולכן החובה שלנו היא גם לעצור את זה.
פרט שחשוב לעניין אתכם: מה מסוכן יותר לילד מבחינת העתיד שלו – שהוא מפונק או שהוא עובר הזנחה קשה?
אם נלך לשני הקצוות הקיצוניים של פינוק יתר או הזנחה פושעת, אז בסופו של יום הנזק הוא מאוד מאוד דומה.
ילד בהזנחה נוראית לוקח את זה ומשליך את זה על החיים שלו. הוא מפתח כלים של הישרדות, והוא צריך לקבל כל דבר. בבגרותו נניח מקום העבודה, הוא יהיה אדם נורא קשה שייאבק על כל דבר.
לעומתו, ילד מפונק יחווה המון אכזבות במקום העבודה. הוא ירגיש שהכל מגיע לו, ולא יבין למה זה לא קורה בפועל.
יש לנו כאן שני ילדים שיהיו מצויים במאבקים מאוד קשים בחייהם.
רוצים לדעת כיצד נוכל לחולל שינוי באווירה שבבית?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
אשמח לסייע
שמי רון שמעוני, ואני עורך הדרכות הורים מקצועיות לגיל הרך, לילדים ולבני נוער.
בקליניקה שלי אני פוגש במגוון אתגרים שונים שמאפיינים את התא המשפחתי, ומלווה את ההורים להובלת שינויים התנהגותיים.
אשמח להבין יחד אתכם את האתגר שמולו אנחנו ניצבים, מה הוביל למה, וכיצד ניתן להנעים את ההווי שבבית.
לפרטים נוספים צרו עמי קשר טלפוני או השאירו פניה באתר.